פעילות 7 בנושא מאבק באלימות/ הסובלנות

מערך שיעור בנושא המאבק באלימות/ סובלנות

המטרות:

1.   התלמידים יבינו כי בכל חברה קיימים  אנשים שונים זה מזה.

2.    התלמידים יבינו שהשונות אינה מטילה דופי באופי האחר ועליהם לקבל זאת ולהתייחס לכל הסובבים אותם בכבוד.

3.   ללמדם כי  " התוכן באדם חשוב מהמעטפה החיצונית" ואנו כבני אדם לעיתים קרובות שוגים במראה עיניים.

ההפעלה:

1.   חלוקת עותקים לתלמידים.

2.   קריאת הסיפור ביחד עם התלמידים.

3.   לאחר קריאה ושימת דגש על הדמויות על התלמידים בזוגות למלא את הטבלה שלפניהם:

הדמות	דברי השכנים	דברי הדמות ( הדברים שמפריעים לדמות)
נמלה
הארנבת
חזיר
זמיר
יונה

4.   מהן התכונות המנוגדות של הדמויות שבאות להשכיר לעומת דיירי הבית?
הנמלה_________ תרנגולת____________
ארנבת__________                                                קוקיה_____________
חזיר___________                                       חתולה_____________
זמיר____________                                               סנאית____________

                  

5.   במה שונה יחס הדיירים לחזיר ומדוע?___________________________
__________________________________________________________________________________________________________

6.   במה שונה היונה משאר הדמויות שבאו לשכור את הדירה?___________
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

7.   במליאה:
מה אנו למדים מהסיפור ?
עם מי מהדמויות אתם מזדהים?
מי מהדמויות מזכירה לכם מקרה אמיתי?

נספח/

  הסיפור דירה להשכיר לאה גולדברג                                   

בעמק יפה בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות.

ומי גר במגדל?

בקומה הראשונה תרנגולת שמנה.

    כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל כך שמנה, שקשה לה ללכת.

בקומה השנייה גרה  
 קוקייה, כל היום 
 מהלכת, עושה 
 ביקורים, כי בניה 
 גרים בבתים אחרים

בקומה השלישית חתולה כושית נקיה, מגונדרת. על צואר יש לה סרט.

בקומה הרביעית גרה סנאית. בשמחה ונחת אגוזים מפצחת.

בקומה החמישית גר מר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. איש אינו יודע לאן ומדוע

כתבו דירי המגדל שלט

תקעו מסמר מעל הדלת,

וקבעו שלט בקיר:

והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים- אל הבית באים דירים חדשים.

ראשונה באה הנמלה, לקומה חמישית עולה, קוראת את השלט.

פותחת הדלת ומסתכלת.

באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

-         הנאים החדרים בעיניך?

-         נאים.

-         הנאה המטבח בעיניך?

-         נאה.

-         אם-כן, שבי אתנו, הנמלה!

-         לא, לא אשב.

-         למה?

השכנים אינם טובים בעיני.

איך אגור אני נמלה בבית אחד עם תרנגולת עצלה? כל היום על משכבה מתהפכת, מרב שמן קשה לה ללכת!

הלכה הנמלה באה הארנבת.

חיש מהר עולה לקומה אחרונה. קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת 

בפנים ומסתכלת.

באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

-הנאים החדרים בעיניך?

-         נאים.

-         הנאה המטבח בעיניך?

-         נאה.

-         אם-כן,שבי אתנו, הארנבת!

-         לא, לא אשב.

-         למה?

השכנים אינם טובים בעיני.

איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקיה מפקירה הבנים?

כל בניה גדלו בקנים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים.

מה לקח ילמדו מכך ילדי?

נעלבה הקוקיה, והארנבת הלכה לה.

הלכה הארנבת, בא החזיר. קרא את השלט "דירה להשכיר". ואחרי שקרא את השלט, התגלגל ועלה ופתח את הדלת.

עומד ומביט בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה ובחלונות.

באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:

-         הנאה הדירה בעיניך?

-         נאה.

-         הנאה המטבח בעיניך?

-         נאה המטבח, אף כי איננו מלוכלך!

-         הנאה המסדרון בעיניך?

-         נאה.

-         אם כן שב אתנו!

-         לא , לא אשב

-         למה?

השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב אני חזיר, לבן בן לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית! לא נאה לי ולא יאה לי.

קראו השכנים:

לך, לך לך חזיר!

גם לנו לא נאה ולא יאה!

הלך החזיר בא הזמיר. שר הזמיר בקול רנה,

עולה הזמיר לקומה אחרונה.

קורא את השלט, פותח הדלת, מסתכל בדירה,

בכתלים, בתקרה…

באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:

- הנאים החדרים בעיניך?

- נאים.

- הנאה המטבח בעיניך?

- נאה.

- אם כן שב איתנו!

לא, לא אשב.

השכנים אינם טובים בעיני. כי איך אשב בשלוה ובנחת, וסנאית כל היום אגוזים מפצחת . עולה קול פיצוחה עד לב השמים, איום ונורא, מחריש אוזניים.

ואוזני רגילות לקולות אחרים, רק לשירים ולמזמורים.

נעלבה הסנאית והזמיר הלך לו.

הלך הזמיר, באה היונה.

חיש- קל עלתה לקומה אחרונה.

קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.

באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה מסבירים לה פנים:

- הנאים החדרים בעיניך?

- החדרים צרים.

-הנאה  המטבח בעיניך ?

- נאה המטבח, אך אינו מרוח.

- הנאה המסדרון בעיניך?

- מרובה בו הצל, המסדרון אפל.

- ובכן לא תשבי אתנו?

אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני.

שכרה היונה את הדירה.

יום יום הומה היא בחדרה.

כך בעמק יפה, בין כרמים ושדות,

עומד מגדל בן חמש קומות.

ובמגדל גרים עד היום,

שכנים טובים חיי שלום.

אתגרשת מס' 5: "יש לי חלום" (חינוך אזרחי)

מרטין לותר קינג/ נלסון מנדלה

דומה

מרטין לותר קינג

נלסון מנדלה

1.אקדמאי- למד משפטים באוניברסיטה. הוא היה עורך הדין השחור הראשון בדרום-אפריקה, שהיה בבעלותו משרד עורכי-דין. 2.גדל לתוך האפליה הגזעית: האפליה של השחורים חלה בכל תחומי החיים: 1.אזורי המגורים, בתי-הספר, אמצעי התחבורה ושירותי הבריאות והתרבות 2.איסור נישואים בין שחורים ללבנים 3.שלילת זכויות האזרח של השחורים: רק לבנים יכלו לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון. -         בדרום-אפריקה נדחקו השחורים לעבודות הקשות, אשר השכר שלהן מועט, והם סבלו מעוני ומרדיפת השלטונות.  3. ציטוטים: ·                     יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: 'אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים'. יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם."

אקדמאי- הוא למד באוניברסיטה: סוֹצְיוֹלוֹגְיָה ותֵיאוֹלוֹגְיָה (מדע הדתות), וקיבל תואר דוקטור. בשנת 1954 התמנה לכומר במדינת אָלָבָּאמָה, גם היא בדרום ארה"ב. אפליה של השחורים בארה"ב ובעיקר בדרום במשך שנים רבות הייתה בארה"ב אַפְלָיָה קשה של האנשים הלבנים נגד השחורים. למשל, היו חוקים שקבעו שלבנים ושחורים אינם יכולים להשתמש באותם המתקנים (כגון: ברזי מים, ספסלים ציבוריים, מסעדות ואוטובוסים). גם בתי-הספר הציבוריים היו נפרדים: בתי-ספר לשחורים ובתי-ספר ללבנים. האפליה הייתה קשה במיוחד במדינות בדרום ארה"ב: שם היו גם מקרי אלימות רבים נגד שחורים.  "לחמתי נגד שליטה של לבנים, ולחמתי נגד שליטה של שחורים. הרעיון שאני נאבק למענו, הוא של חברה דמוקרטית וחופשית. בחברה זאת כל בני האדם חיים ביחד בהרמוניה, בשוויון הזדמנויות. זהו רעיון שאני מקווה לחיות למענו ולהשיגו. אך, אם נדרש, אני מוכן גם למות למענו."

שונה

גישתו של מרטין לותר קינג הייתה של מאבק לא אלים. כדי ללמוד על כך, הוא יצא לסיור בהודו ולמד שם על גישתו של מָהַטְמָה גַנְדִי: מאבק ללא אלימות. 4.אחריתו: ביום 4 באפריל, בשנת 1968, הגיע מרטין לותר קינג למדינת טֶנֶסִי (בדרום ארה"ב), כדי לתמוך בשביתה של עובדים בעיר מֶמְפִיס. הוא נרצח בזמן שעמד במרפסת בבית-המלון.

מנדלה, והשתתף בהקמת הזרוע הצבאית של ה-ANC, שנקראה MK ‏(Umkhonto we Sizwe). תחת הנהגתו החלה הזרוע הצבאית במסע חבלה וטרור נגד מתקני תשתית חיוניים של המדינה. ב־1962 יצא מנדלה מדרום אפריקה לאימונים צבאיים באלג'יריה, וארגן אימונים צבאיים לחברים אחרים ב־MK. נלסון מנדלה – נשיא דרום-אפריקה בשנת 1990, לאחר שנים רבות של מאבק בשלטון ההפרדה הגזעית של הלבנים, הודיע הנשיא הלבן של מדינת דרום-אפריקה (שמו: פרדריק וילם דה-קלרק), כי הוא מכיר בכך ש"המדיניות של ההפרדה הגזעית כָּשְׁלָה".וכך, חוקי ההפרדה הגזעית בוטלו, ומעתה הייתה הפעילות של התנועה "הקונגרס הלאומי האפריקני" לפעילות חוקית.

ב. החלום שלי

 

שנחיה במדינה ללא מלחמות, והבנים שלי שמשרתים את המדינה במסירות ביחידות קרביות ישובו בשלום ולא ידעו מלחמה מהי!?

שנהיה סובלניים האחד לשני ונגלה איכפתיות  ולא אטימות כלפי הסובבים אותנו. שנדע לתת ולא רק לקבל.

אתגרשת מס' 6: מחשבות על סידור התפילה (תרבות ישראל)

1. ר' יוסי אומר- שאין באפשרותך לשנות את הנוסח המקובל וחלה עליך חובה למא את הכתוב כלשונו. מי ששינה אינו יוצא לידי חובת התפילה.
היתרון: האחידות ,קהילה ,שותפות .
ר' מאיר אומר אחרת:- התפילה שלך ככל שתהיה אינה תלויה בכתוב היא אישית.
היתרון:  האינדבדואליות באה לידי ביטוי, הפן האישי הפרטי.

2 הסידור מקבל נשים כשוות בין שווים וכך מצאה הברכה "ברוך שלא עשני אישה" את דרכה החוצה, לעומת האמהות שמצאו את דרכן פנימה, לצד האבות. גם עם אומות העולם נעשה שינוי -  הן אינן מוזכרות בהקשר של "ברוך שלא עשני גוי".

אפליית נשים או שנאת הזר הם לא  מה שישמרו את יהדותנו . אנחנו בתקופה אחרת  של חשיפה לתרבויות אחרות ושונות שלא בטוח שאנו מהווים דוגמא ומופת להתנהגות ערכית ומיוחדת וטובה יותר מאחרים.
גם קבלת הנשים כשוות לגברים מתחושות הקיפוח  לחידוש מרענן . אי   היכולת שלנו לשנות להתחדש יוצר דבר חדש המאפשר לנו להביא את רוח התקופה לכתוב. אין אני אומרת שהשינוי צריך להיות דרסטי אלא בדברים המשמעותיים הנוגדים את הלך הרוח החברתי של היום.

וכמו שאומר הרב איילון
"לצערנו, אנחנו במדינת ישראל מקדשים כל שטות. כל דבר הופך להיות הלכה למשה מסיני וכל דבר נתפס כמה שניתן ישירות מפי הגבורה. כבר אין לנו את הפרספקטיבה, ולכן כאשר אתה מקדש על דבר בלי אבחנה אין לזה משמעות. הסידור הוא דבר מאוד קדוש, משמעותי ומרכזי בחיי העם היהודי אבל אין ספק שזו יצירה של בני אדם שיש לה עוגנים, יצירה שהשתנתה עם הזמן והמקום, עם האתגרים שהציב לה הדור.

"אתגרשת מס' 4: מגיבים ומרחיבים - פעילות המשך בנושא 'פרקי אבות'".

תורת קבע דף יומי
אם אין אני לי

"עכשווי"

"אתגרשת מס' 3: כשהקיבוץ היה קיבוץ".

כשהקיבוץ היה קיבוץ

1.       להזדהות עם המאמר כאחת שאין שום נגיעה לקיבוצים מלבד סיפורים ששמעתי או קראתי ולכן אני יכולה לאהוב את אופן הכתיבה של ישן מול חדש הצגת הדברים תוך "סיסמאות" שנשברו כגון:
"...זוגות-זוגות פרשו בהיחבא מהרוקדים ויצאו אל השמיים זרועי הכוכבים, בדרכם אל הגורן. בצריפים ובאוהלים היחד לא איפשר התייחדות. לך תסביר לנכדים מה זה גורן."

"...האוכל חרא בלבן אבל בשבת נקבל עוף. אין דבר, בשנה הבאה יהיה יותר טוב. עד שהתעוררנו בבוקר אחד וראינו שאין דבר ואין על המשמר, אין אידיאולוגיה ואין ערכים."

"חשבון בנק היה רק לגזבר ולמרכז הקניות. לא היה חסר לנו דבר.... לכל אדם יש ארנק של כסף בכיסו. בלי בושה."

2.       "...דור ההמשך לא המשיך. בני הקיבוץ וחניכיו השתלבו בחברה החיצונית יפה. האמביציות האישיות, שנדחקו בקיבוץ, מצאו ומיצו את עוצמתן בצבא. אולי גם ביצירה ובאקדמיה. הקיבוץ העריך וקידם את הבינוניות."-שבירת הבינוניות בחברה המגבילה אשר יודעת מראש לכוון את חבריה על פי צרכיה במקום לתת לכל אדם לפרוח ולהשתלב גם בחברה שבחוץ. החינוך המגביל לא מתאים לרוח התקופה ונוגד את עיקרו חופש הבחירה.

בית הכנסת:
כשקיבוץ היה קיבוץ, היה בכל קיבוץ בית כנסת. בלי ארון קודש. עם אווירה של אמונה וקדושה. קראנו לו חדר-אוכל. התכנסנו בו שלוש פעמים ביום להזין את הגוף ואת הנפש סביב שולחן ערוך. הוא שימש מרכז חברתי, תרבותי, רוחני ופולחני. שירת הרבים עלתה ממנו בכל ערב שבת וחג עד לב השמיים. אם זאת לא היתה תפילה, אינני יודע תפילה מהי "אלי, אלי, שמע קולי..." וגם "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם..."
ההשוואה בין חדר אוכל לבית הכנסת זו השוואה ממגמתית המקנה לבית הכנסת אופי של צרכי הגוף ולא צורך עמוק יותר רוחני וערכי וארך שנים.
אכן בית הכנסת  מלפני החורבן ועד היום שינה את צביונו קיימות נקודות חיכוך בין חדר האוכל לבית הכנסת של אז, אך לאחר החורבן היווה כמקום לקשר בין האל לעם.
אהבתי בכל זאת בחלק הזה את היחד מתוך ההשוואה שומעת אני את קולות השירה ללא הפרדה  את השמחה .

ביטול עצמי:
כשקיבוץ היה קיבוץ, מטרייה היתה אביזר עירוני בורגני מובהק. ז'קט (מקטורן) ועניבה (דג מלוח) היו אביזרים של פורים. כל הילדים נעלו נעליים גבוהות. נעליים חצאיות היו של עירוניסטים. גרבי משי הוסתרו עמוק בארון. קוסמטיקה היתה קללה שגורה, בדגש על ההברה הראשונה. צביעת שיער היתה גרועה מצביעות. ארבע חולצות ערב לחבר (הותיק!) היו ההמחשה של "לכל חבר לפי צרכיו". חשבון בנק היה רק לגזבר ולמרכז הקניות.."
ביטול העצמי מול הקבוצה והעדפת צרכיה על פני צרכיי נוגד את חופש הביטוי והחופש. התבדלות מוחלטת. ניתן להתנהל בקבוצה ללא ביטול עצמי.
קליטת עלייה:
..."כשקיבוץ היה קיבוץ, הוא עשה את טעות חייו בשני תחומים: הפילוג האומלל, פרי קנאות קיצונית, ובה בעת, אי-גמישות בקליטת העלייה ההמונית מארצות המזרח. הטירוף והאבסורד בפילוג הגיעו עד כדי פירוק משפחות ומכות בין חברים. את ההחמצה בקליטת העולים מן המזרח..."
קבלת העולים מן המזרח " לא מצאו בקיבוץ את המשפחתיות המסורת והחמלה... הכינויים הבוטים כלפיהם אי הגמישות בקליטת העלייה ההמונית מאוד מאפיינת את רוח התקופה גם בארץ ולא רק בקיבוצים. קליטה באיזורים מרוחקים, אי קבלתם באופן בולט בכל שכבות החברה כולל הקיבוצים המתיימרים לשוויון תוך כפייה של תרבות חדשה ולא מובנת.

"כשקיבוץ היה קיבוץ, נעשה בו ניסוי מעניין של הקמת תרבות יהודית חילונית, מלאה ומעשירה..."- מאוד מסכימה עם מה שנאמר כאן אך עצוב שלא השכילו להורישה לדורות הבאים והכל נידחק לשוליים.

3.       התחושות שעולות מתוך המאמר הן של פספוס. הייתה אידיאולוגיה ודרך חיים, שליחות שאפיינה קבוצה איכותית שהיה אפשר להתקנא בה " מחר יהיה טוב יותר". היום החברה הפכה להיות כלכלית חומרנית מערכים ושליחות לחברה של רווח והפסד. חברה מתמערבת אשר הביאה להתפרקות הקיבוצים ולביטול רוב האידיאולוגיות   אשר היו כדבק שגיבש קבוצה מאוד ייחודית.

4.       "כשקיבוץ היה קיבוץ, סוציאליזם היה שם המשחק. זה היה הניסוי הסוציאליסטי המוצלח ביותר במאה העשרים, ואולי בכל הדורות. סוציאליזם וולונטרי, א-פוליטי, מעשי, יומיומי, שהשתלב עם מוסר הנביאים והביא אושר ורווחה וסיפוק לרבבות לאורך מאה שנים. ...רדיפת השוויון בקנאות צימצמה בהכרח את החופש, והמתח בין שני אלה פגע באחווה.

כשקיבוץ היה קיבוץ, התפתחה בו יומרה לשנות את טבע האדם. ההנחה התמימה היתה שיצר לב האדם טוב מנעוריו. צריך רק לבנות סביבו חברה מתאימה ולתת לבנים חינוך איכותי. עברו מאה שנה על כמה מאות קיבוצים והסתבר שטבע האדם שינה את הקיבוץ. אפילו אלוהים לא הצליח לשנות את טבע האדם ולהשאירו בגן העדן. ראה ספר הספרים."

בחרתי את שני הקטעים המיוחדים הללו המראים את אוזלת היד של הקבוצה  לשמר את טבע האדם עם הערכים והאידיאולוגיות  לשמר את הקבוצה אחווה ( עם החסרונות והיתרונות) את הערבות ההדדית.הסתבר שטבע האדם הוא ששינה את הקיבוץ ולא להיפך . רדיפת השיוויון בקנאות צימצמה בהכרח את החופש של האנשים בתוך הקבוצה והמתח הניהם פגע ברעות ובשותפות..

5.       כתבתי כבר קודם כי החברה שינתה פניה לחברה כלכלית וחומרנית והכל על פי צורך אישי של כל חבר. הקופה המשותפת  פורקה ולכל חבר יש חשבון אישי ומתנהל על פי צרכיו , גם אופן לבושו והתנהלותו בבית היא אישית . האינדבידואל מקבל מקום להתפתחות אישית. אם פעם כל אחד התאים עצמו לצרכי הכלל עתה הכלל מתאימים עצמם לפרט.. מחברה חקלאית ברובה  לחברה העוסקת במסחר למטרות רווח אישי של כל חבר.

      ראה קיבוץ גן שמואל- שפתח את שערי חדר האוכל גם לבים מבחוץ, הקמת מתחם עסקים ענק,
      מתוך שיקולים כלכליים.

"אתגרשת מס' 2: חוקרים את 'פרקי אבות'".

1. פרקי אבות פרק ב

ה) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:

2. " הוא היה אומר"= הילל הזקן

3. בּוֹר יְרֵא חֵטְא

עַם הָאָרֶץ חָסִיד

הַבַּיְשָׁן

הַקַּפְּדָן

כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים.
 ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:

מדובר על בין אדם לחברו. המאמר מורכב מ- 6 חלקים כאשר 5 הראשונים מתארים , הניסוח דומה, תכונות או כישורים רצויים בתחום הדת/ והלימוד.

החלק השישי אינו מתקשר לקודמיו ִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:

בא ללמד כי במקום שאין מי שיודע או מסוגל לבצע את המעשה הנכון חובה על האדם למלא את החלל ולפעול כראוי.

4. בחרתי להתייחס  ל- ִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:

11/01/201

השפלה לשגריר הטורקי: סגן שר החוץ, דני איילון, זימן הערב (שני) את שגריר טורקיה בישראל לשיחת בירור, בעקבות שידור הסדרה בטלוויזיה הטורקית, בה מוצגים סוכני מוסד כחוטפי תינוקות וסחטנים.
בהגיעו לפגישה, הופתע שגריר טורקיה בישראל, אחמט אוגוז-צ'ליקול, לראות את המצלמות ממתינות לו שם ומתעדות את איילון כשהוא מסרב ללחוץ את ידו.
השגריר הושב בכיסא נמוך מיתר המשתתפים בשיחה ולעיתונאים אמר סגן שר החוץ "העיקר שייראו שהוא יושב נמוך ואנחנו גבוה, ושיש בחדר רק את דגל ישראל". כך על פי הדיווח בגלי צה"ל. איילון אף הוסיף באוזניי הצלם - "אתה רואה שאנחנו לא מחייכים"..

ההשפלה של סגן שר החוץ אמנם אינה עוסקת בחיים ומוות אך מן הראוי היה שתהיה אדם ותעמוד על כבודו של אדם לא משנה מהי דעתך או מהי הסיבה להשפילו באופן מחפיר מול כל העולם ? מה השיג שינאה נוספת?? ומיד אח"כ מתנצל? יש דרכים אחרות להביע את עמדתך באופן הנ"ל הוא השווה אותנו לקיצוניים . גם כך המדינה סובלת מרדיפות  רק זה היה חסר.

בחרתי את ההשפלה הפומבית להמחשה ולהבלטה של הרעיון.

ישנם סיפורים  מרגשים רבים מתקופת השואה אשר קיימו עיקרון זה כגון:

·        אוסקר שינדלר- איש תעשייה מפולין שהעסיק במפעליו השונים אלפי יהודים ובכך הציל אותם ממות בטוח.

·        ראו ולננברג- הדיפלומט השבדי שהציל עשרו אלפי יהודים בהונגריה.

·        צ'יאונה סוגיהרה- עובד קוסוליה יפאני בליטא המכונה " שינדלר היפאני".