יום רביעי, 20 באפריל 2011

אתגרשת מס' 6: מחשבות על סידור התפילה (תרבות ישראל)

1. ר' יוסי אומר- שאין באפשרותך לשנות את הנוסח המקובל וחלה עליך חובה למא את הכתוב כלשונו. מי ששינה אינו יוצא לידי חובת התפילה.
היתרון: האחידות ,קהילה ,שותפות .
ר' מאיר אומר אחרת:- התפילה שלך ככל שתהיה אינה תלויה בכתוב היא אישית.
היתרון:  האינדבדואליות באה לידי ביטוי, הפן האישי הפרטי.

2 הסידור מקבל נשים כשוות בין שווים וכך מצאה הברכה "ברוך שלא עשני אישה" את דרכה החוצה, לעומת האמהות שמצאו את דרכן פנימה, לצד האבות. גם עם אומות העולם נעשה שינוי -  הן אינן מוזכרות בהקשר של "ברוך שלא עשני גוי".

אפליית נשים או שנאת הזר הם לא  מה שישמרו את יהדותנו . אנחנו בתקופה אחרת  של חשיפה לתרבויות אחרות ושונות שלא בטוח שאנו מהווים דוגמא ומופת להתנהגות ערכית ומיוחדת וטובה יותר מאחרים.
גם קבלת הנשים כשוות לגברים מתחושות הקיפוח  לחידוש מרענן . אי   היכולת שלנו לשנות להתחדש יוצר דבר חדש המאפשר לנו להביא את רוח התקופה לכתוב. אין אני אומרת שהשינוי צריך להיות דרסטי אלא בדברים המשמעותיים הנוגדים את הלך הרוח החברתי של היום.

וכמו שאומר הרב איילון
"לצערנו, אנחנו במדינת ישראל מקדשים כל שטות. כל דבר הופך להיות הלכה למשה מסיני וכל דבר נתפס כמה שניתן ישירות מפי הגבורה. כבר אין לנו את הפרספקטיבה, ולכן כאשר אתה מקדש על דבר בלי אבחנה אין לזה משמעות. הסידור הוא דבר מאוד קדוש, משמעותי ומרכזי בחיי העם היהודי אבל אין ספק שזו יצירה של בני אדם שיש לה עוגנים, יצירה שהשתנתה עם הזמן והמקום, עם האתגרים שהציב לה הדור.

תגובה 1:

  1. אסנת היקרה
    בצעת את המטלה במלואה.
    למדתי שעיקר דעתך הוא ש השינוי בסידור לא צריך להיות דרסטי אלא בדברים המשמעותיים הנוגדים את הלך הרוח החברתי של היום.
    בברכה אקלר סיגלית

    השבמחק